זוכרים את ההתרגשות של התחלה חדשה? מקום חדש, מנהל חדש, אנשים שאתם לא מכירים, לילות ללא שינה והמון מחשבות מטרידות, מה יהיה? איך יהיה? האם יאהבו אותי, האם אני אצליח
עכשיו נסו לשים את עצמכם במקום של הילד שלכם שמתחיל

בקשה לחדש בחנוכיות והסיבה האמיתית לכך היא שקשה למצוא חומרים שאינם דליקים ושיכולים לשמש מצע מתאים לחנוכייה  אז בחרתי בכל זאת ללכת על חומרים דליקים שדורשים זהירות והשגחה אבל התוצאה המקסימה שווה את הצורך לשמור על הזהירות וביננו מי

הבטחתי לכם עוד עבודות עם עפרונות שמתאימות במיוחד לקראת החזרה ללימודים

והיום- תגיות מעוצבות לתיק

בשנה החולפת, לשחר ולעוד שתי בנות היה אותו תיק לבית הספר (הלו קיטי פרוותי על תיק ורוד, אם שאלתם)

מחר יום אחרון לחופשת הפסח, ואני מרגישה שהסוף שלה הגיע בדיוק בזמן

אחרי שכבר התארחנו ואירחנו, ישנו אצל חברים בגליל וגם קאמפינג בחורשה של הקיבוץ, ראינו סרט לילדים, החלקו על רולר בנחל אלכסנדר, ראינו את השקיעה בנמל בקיסריה ובעיקר אכלנו

זוכרים שהבטחתי לפני כמה פוסטים שאני מתכננת להשתעשע לי שוב עם רעיון הבתים הקטנים?

הפעם ממש ממש לא צריך להתאמץ וגם לא לנסר קוביות מעץ כל מי שיש לו ילדים בבית יש לו גם בטוח קוביות קטנות מעץ,  כאלה שבונים מהם

ליצנים ליצנים

נכון שכבר נמאס קצת מפוסטים לפורים אבל לא יכולתי להישאר אדישה למוצר הזה שמצאתי בחנויות יצירה שונות ליצני מריונטות מעץ למרות שזאת נראית עבודה לילדים התוצאה מקסימה ויכולה להתאים גם כקישוט לבית

ישר קניתי כמות ובכל החוגים שלי ילדים

השבוע חל יום המשפחה כן כן, התאריך שבו פעם היה יום האם,כשישבתי לחשוב על עבודת יצירה מתאימה, עלה בראשי המשפט- "בית קטן אהבה גדולה" עבורי זה משפט עם משמעות רבה שמסמל את המקום בו נולדתי וגדלתי- קיבוץ מגל (הפעם

כמו שאפשר להבין מהכותרת של הפוסט הזה,  בטיול ברחבי הקיבוץ  נגלה המטמון הזה, (למען האמת לא אני מצאתי את האוצר אלא הורי באחד מטיולי הבוקר שלהם)

בדיוק בזמן, כשבוע לפני שתכננתי להכין עם הילדים בחוגי הסטודיו שלי חנוכיות

אומנם כבר קניתי

חנוכה חג האור, הולך ומתקרב ודורש ממני שוב לבחון את גבול היצירתיות שלי, נראה שכבר הכל נעשה ואין חנוכיה או יצירה שקשורה לחנוכה  ושלא נראתה ברשת אבל אתגר זה אתגר ואני שוב מנסה לחפש ולהפתיע

עד חנוכה מבטיחה לעלות עוד